מתחילים - Check-In

כל זה נכנס לארבעת התיקים

 See the English version at the bottom of the post.

פעם חשבתי שבלוג זה לאנשים שיודעים להתנסח בצורה מאוד ברורה, שיש להם דברים חכמים לומר וכל מני הגיגים. אז מה קרה שעכשיו אני אורלי שותפה לבלוג יחד עם איתי אישי היקר?  בעיקר כי יש תמונות להראות וסיפור מאחורי התמונה. ואת הסיפור שמאחורי התמונה אנחנו רוצים להביא לכם ואולי לטבל את זה בכמה דברי חכמה כאלה ואחרים במהלך הדרך.

אז מי אנחנו?

זוג אזרחים מן השורה, שהתחתן כמעט לפני שנה (ממש בט"ז חשון 20.10 אז יש לכם זמן לאחל לנו יום נישואין ראשון שמח) שכירים במשק הישראלי שחסכו כסף כדי לטייל ולצלם ועזבו את עבודתם לשם כך. כל השנה האחרונה בילינו הרבה זמן לפנטז על איזה מקום שרוצים לצאת לצלם אותו, או על איזה גבעה שבא לנו לטוס אליה לראות ממנה את הנוף. טסים לשמונה וחצי חודשים שבמהלכם נתעד, נעדכן ונפרסם מדי פעם. בטיסה הזו אנחנו בעצם חוגגים המון דברים... ירח דבש, סיום תואר שני לאיתי, מסיבת שחרור מהצבא לאיתי הודות לחמאס שלקח אותו ל57 ימי מילואים במבצע צוק איתן בלבד, ונותנים דרור ליצר הנדודים שלנו שדואג להזכיר לנו שעוד לא היינו בכל המקומות בעולם שאפשר להיות בהם... הרבה יעדים נמצאים אצלינו ברשימה. קירגיזסטן, אלסקה, איסלנד, אפריקה אז איך הגענו לדרום אמריקה (בשלב הראשון של הטיול)??

קירגיזסטן שהייתה בראש הרשימה ירדה בגלל מזג אוויר למרות שנכון שלפי עולם הצילום שווה לצלם מקום גם בחורף שלו אבל רצינו גם לטפס על כמה הרים אז זה קצת ירד מהפרק.

אפריקה הייתה ברשימת היעדים לפעם הזו עד שהאבולה החליטה להגיע לגבול אוגנדה וממשלת אוגנדה כבר לא שלחה אנשי חירום שלה מחשש לצורך באנשיה בתקופה הקרובה. אז החלטנו שלא חכם לסוע בדיוק לאוגנדה שרצינו להגיע אליה. או כמו שאמרנו להורים- העדפנו לא למות השנה.

אוסטרליה ניו זילנד- אני כבר הייתי בהם ולכן מה שנשאר זה דרום אמריקה. במקום להרגיש כאילו אני נוסעת לכבשה השחורה של היעדים החלטתי דבר ראשון לקרוא קצת על המקום ולהתחיל לראות מה קיים שם, וקיים שם שפע ומגוון של דברים שאני מתרגשת לראות. והדבר השני הוא שזה קרוב לאנטרטיקה ואולי איפה שהוא באיזה מזל כלשהו וספונסר נצליח להגיע גם לשם...

אז מה צריך לעשות אחרי שהחלטנו על יעד?

לקנות כרטיסי טיסה, ביטוח, להחליט על מסלול משוער, להחליט אם עושים סבלט או להעביר את הציוד כולו מהבית ולהחליט בסוף לעשות סאבלט, למצוא מסובלטים, לארוז את כל הבית, לזרוק חצי מתוכו לפח וחצי לתרומה, את החצי שעוד נשאר לארוז ולמצוא כל פיסה פנויה במקומות האכסון שלנו, להזמין חברי משפחה לעשות "קניות" אצלינו בבית ולהעביר אליהם ציוד למה שנקרא אצלנו שמירה פעילה, ולהתאבזר גם לצורכי טיולים וגם לצורכי צילום וכמובן בתוך כל זה להפרד מחברים וממשפחה.

הרבה אנשים טסים לעשות טרקים או לצלם אך לא ראינו הרבה אנשים שטסים לעשות איזשהו שילוב של שניהם ואת השילוב הזה אנחנו רוצים להצליח לעשות.

תהליך ההתאבזרות היה מעניין מאוד. נערכנו למצב שבו נצטרך ללכת עם כל הציוד על הגב ולכן המצב האידיאלי היה שהתיק הקטן יוכל להכנס לתיק הגדול בעת הצורך למרות שסביר להניח שכמות הפעמים שנלך ככה תהיה מועטה ביותר מפאת כובד המשקל... אבל שהאופציה תהיה קיימת.  לאורלי יש ציוד איכותי שנשאר מטיולים קודמים ולאיתי צריך לקנות כמעט הכל. (איזה כיף זה לקנות ציוד טיולים... פשוט כיף!!)

ועכשיו הקאצ'- המחיר...

הודות לכמה חברים הצלחנו להביא ציוד טוב שרצינו מארה"ב וכך הצלחנו לשלם פחות על משהו באיכות יותר טובה ממה שמצאנו כאן בארץ במחירים ובפונקציונאליות יותר מתאימה. בנוסף לשני התיקים הגדולים שלנו האחד Osprey Aether 70 והשני Deter Futura 40+10 הבאנו שני תיקי צילום של Lowpro שיש בהם גישה מהצד לשליפת המצלמה וזה משהו שהיה חסר מאוד בטיולים קודמים שלי. מכיוון שהשאיפה שלנו היא לישון בשטח כמה שיותר החלטנו שההשקעה בציוד שינה כדאית. קנינו אוהל לשלושה אנשים של חברת Big Agnus מסוג  (ultra light ששוקל 1.5 קילו. החשיבה על אוהל לשלושה במקום אוהל לשניים היא כדי להכניס את כל הציוד האישי שלנו לתוך האוהל במקום להניח במסדרון. מזרני שטח (Kltymit) בגודל של בקבוק מים חצי ליטר שבניסוי הכלים שעשינו לו נראה שהוא הולך להיות מעולה, שקי שינה כבר היו ולא היה צריך לקנות. תוכלו לראות בתמונה המצורפת כאן את הציוד כולו. רשימה מפורטת כמובן יש לנו ולא נלאה את כל הקוראים ברשימה כולה אבל נוכל לשלוח אותה לכל המתעניין.

לא כ"כ נעים לראות בית ריק..

וכמובן- אורזים. לארוז בית זה לא פשוט אבל גם מאוד כיף. הלוואי והייתי יכולה לגור עכשיו בבית אחרי שארזתי ומיינתי מה אני צריכה ומה מיותר. תחושת הסדר הזו היא נהדרת. לפני שיצאתי לשליחות בטורקיה אמרו לנו משפט חכם שמלווה אותי ועוזר לי לזרוק ולהיפתר מדברים- מה שישב בארון שנה ולא לבשת- כנראה שגם לא תלבש בשנה הקרובה. המשפט הזה היה נר לרגלי בתקופת האריזה ואכן מה שלא נצרך נזרק. השתדלנו לתרום את הבגדים הטובים או לתת לבני משפחה ולגרום לכמות הדברים שצריך לארוז הן בבית והן בטיול להיות מועטה ככל שניתן.

ועכשיו בואו נדבר קצת על צילום...

לאיתי הייתה דילמה מאוד גדולה איזה עדשות לקחת לטיול. מצד אחד משהו שיאפשר צילום איכותי מצד שני לא יותר מדי כדי שלא יהיה כבד מדי. בסוף אחרי לבטים רבים הציוד שלנו הוא:

מצלמת ניקון D7000 עם שתי עדשות ניקון- 18-105, ומקרו 105 

מצלמת ניקון D810 ושלוש עדשות- 18-35G ו24-120 תוצרת ניקון. בנוסף עדשת טלה- 150-600 של טמרון. 

שתי חצובות- אחת אלומיניום ואחת Carbon Fiber עם ראש של arcatech. 

בנוסף לפילטרים רגילים לקחנו גם סדרת פילטרים מרובעים בגודל Z. 

הפחד הגדול זה שיאבדו התמונות ולכן צריך גיבוי... מחשב נייד זה דבר כבד מאוד אז קנינו טאבלט (שממנו גם נכתוב ונעלה את הבלוג המתהווה). לצורך גיבוי התמונות הבאנו שני כוננים של 2 טרה כל אחד ועוד כונן של טרה אחד. את התמונות נגבה בעזרת טאבלט המחובר על ידי כבל OTG למפצל USB שאליו מחוברים קורא כרטיסים, וכונן חיצוני. לכל זה עשינו ניסוי כלים שהתברר כמוצלח מאוד. 

כל מקום שאנחנו נמצאים בו משאיר אצלנו איזה חותם, איזה תמונה שטבועה אצלנו בזיכרון ורגשות של חוויה שמתלוות אליה. אנחנו לא תמיד זוכרים את המקום כפי שהוא אלא זוכרים את החוויה ואת התמונה ההיא שתישאר אצלנו בראש ובלב. זה מה שאני מנסה לעשות בצילום שלי. מנסה לתפוס את אותם הרגעים ולהפוך את תמונת הזיכרון לתמונה קיימת. 

מכיוון שסגנון הצילום של איתי ושלי שונה קצת אני מניחה שיהיה כאן בבלוג דברים שונים אחד מהשני. איתי מאוד אוהב צילום טבע ואני מאוד אוהבת צילום אנשים.

אני מקווה שלאורך הדרך נצליח לנצל את הציוד בצורה מירבית וטובה, שנהיה במקומות מעניינים ושדרך הצילום נביא את הסיפור ואת החותם שהוא השאיר עלינו, אליכם.

-אורלי

I never thought I would be writing a blog. Never thought I had the tools to write one. But now, with our upcoming adventure and our desire to share the stories behind the pictures I'm finding myself in front of the computer writing. In English.. 

For those of you who don't know us- We are Israelis, 30+- years old, married for almost a year now, who saved money to travel and photograph, and quit are jobs while at it. Sounds a bit crazy to me. We've been dreaming for the last two years to just get up and go, and here it's finally happening! We're actually celebrating a few things. Our honeymoon, Itai finishing is MBA and having to be in the army during the summer for 57 days. Besides all this, we just want to travel and see the world so there is actually a limited amount of time we can really spend without flying to another destination.

We have some destinations on our bucket list and they don't really include South America. So how did we get there anyway?

Kyrgyzstan was the number one option, but way off season and too cold for hiking... 

The ticket to Africa was almost purchased but the Ebola kept spreading and we decided it wouldn't be a smart move to catch that specific disease.

I've already been to Australia and New Zealand so that was off and that's how we got to choose South America. When understanding that was the situation I started reading about those areas and found a fascinating area which I am eager to see. 

After choosing the destination we had to get tickets, insurance, approximate plan, sublet our apartment, pack our house while throwing half of the stuff out and the other half lent and stored, say goodbye to our friends and family and get all equipment needed, which was a lot...

Thinking about packing was tricky. We are trying to combine two traveling styles: Trekking and Photography, which don't necessarily go together. Having that in mind we had to pack ultralight. We had two big pack, the Osprey Aether 70 and the trusted Deter Futura 40+10. For our day packs we bought two Lowpro backpacks with side access to our cameras. A Big Agnes ultralight tent for 3 which weighs 1.5kg so we can put all are stuff in the tent instead of the vestibule. Kltymit mattresses which weigh 500 grams each. As you can see in the picture this is all the equipment and if you wish to receive the whole list we can send it to you. I love buying hiking gear... it's such a pleasure and is soooo much fun!!!

Packing the house was a project. You all know how much junk we all store. So we emptied out the place and reorganized our things. before leaving Israel for the year in 2009 somebody told us- If you didn't wear this shirt in the past year you will probably not wear it this coming year so don't take it with you and that's what I did...

Photography wise...

Itai had a huge dilemma as to which equipment to take along. On one side you was to have all options for capturing the perfect moment at all times. On the other hand it's expensive and heavy. After great debates we are taking: 

Nikon D7000 with two versatile Nikon lenses, the 18-105mm and a Macro 105mm 2.8.

Itai Is taking a Nikon D810 with two Nikon lenses, the 18-35mm G and the 24-120mm VR. In addition we took a Tamron 150-600mm tele lens.

We took two tripods, among them a Carbon Fiber with an Acratech GP-ss Head and a full set of square Z size filters.

In terms of backups in the field, we have an Android tablet connected via OTG cable to a usb hub attached to a card reader and an external portable HDD. Two 2TB drives and an additional spare 1TB. All can be powered without a wall outlet.

Every place we go leaves a mark on us. It usually has a photograph to come along with it and some emotion we felt there. Sometimes we don't remember the place as it is but only the experience and photographs. What I try to do is to capture those moments, those memories and point of views are the ones I want to capture. 

Knowing Itai's photography style and mine are different you will probably find a variety of styles in this blog. Itai is a nature photographer and I like to focus on people and cultures. 

My wish for the next coming months is to make the best out of our time, to visit interesting places and bring our stories to you through our lens.

-Orly